ארגנטינה

מפעלה החשוב ביותר של יק"א היה בארגנטינה. שם רכשה יותר משישה מיליון דונם באזורים שונים של המדינה והקימה לפני מלחמת העולם הראשונה מספר יישובים חקלאיים וביניהם היישוב במוייזסוויל ויישובים במחוזות סאנטה-פה, אנטרה ריוס, לה פאמפה ובואנוס-איירס. האוכלוסייה היהודית ביישובים אלה הלכה וגדלה בעקבות זרם הגירה שיטתי ומתוכנן, ולאחר שנפתרו הבעיות הראשוניות, מנתה - בשיא פריחתה - יותר מעשרים אלף משפחות. אולם רבים מן המתיישבים לא ראו את ייעודם בחקלאות, ועל-כן נמשכו לערים (אם כי לא ביחס העולה על זה של שכניהם הלא-יהודים). אלה מהם, וביניהם בנים ובני-בנים, אשר המשיכו לעבוד את האדמה, רכשו בעלות מלאה על משקיהם והשיגו מידה של עצמאות ורווחה כלכלית. יק"א הקימה את המשקים, בנתה את הבתים, סיפקה למתיישבים ציוד ובעלי-חיים, אשראי, פיקוח וסיוע טכניים, דאגה לבתי-ספר ולחינוך דתי, וייסדה ספריות ושירותים רפואיים. יק"א אף סייעה להקמתם של מוסדות-תרבות, משימה עצומה שדרשה ארגון מנהלי מעולה. בעקבות מתיישבים אלה, נמשכו לארגנטינה מהגרים יהודים רבים אחרים, שהקימו שם את הבסיס לקהילה היהודית.