ארץ ישראל

התעניינותה של יק"א בארץ-ישראל החלה כבר בשנת 1896 בהגשת סיוע למתיישבים במושבות כרחובות ונס ציונה. בשנת 1900  קיבלה יק"א על עצמה את ניהולן ופיתוחן של "מושבות הבארון" (רוטשילד) ובאותה עת אף הקימה ביוזמתה מספר מושבות חדשות. אדמות נוספות נרכשו מדי שנה בשנה, ובשנת 1921 כבר מנתה אוכלוסיית המושבות שבניהולה של יק"א, כ-11,000 נפש: ב-1924, עם ייסודה של פיק"א, עבר הניהול לידיה.

ב-1933 חידשה יק"א את פעילותה בארץ-ישראל, כאשר הקימה את חברת אמיק"א, יחד עם "קרן החירום לארץ-ישראל", שנוסדה אחרי מאורעות תרפ"ט. אמיק"א החלה את פעולתה בהקמתם של שני מושבים, באר טוביה וכפר ורבורג, ובהכנות לקראת המפעל הגדול של ייבוש ביצות החולה. לאחר הקמת המדינה נטלה הקק"ל לידיה את השלמת המפעל.

ב-1955, כאשר נותרה יק"א המממנת היחידה של אמיק"א, שונה שמה של זו ל"חברה היהודית להתיישבות (יק"א) בישראל". החברה המשיכה להקים מושבים חקלאיים חדשים בשיתוף עם הסוכנות היהודית.

בשנת 1960 החלה יק"א בביצוע תכנית לביסוסם של באר טוביה ו-21 ישובים בחבל לכיש. עד 1974 עזרה יק"א למספר דומה של יישובים בגליל להתגבר על קשיי העיבוד של אדמת ההר, ועל מיעוט הקרקעות הראויות לעיבוד. בשנים האחרונות פעלה החברה גם בערבה, שם הוקמו שמונה יישובים חדשים, בשיתוף עם הסוכנות היהודית.

מאז הקמת מדינה ישראל, עזרה יק"א לייסד, להרחיב ולבסס 72 מושבים וקיבוצים, וכן סייעה להמשך פיתוחם, בעזרת הלוואות פיתוח ואשראי להון חוזר.

בנוסף לכך, סייעה יק"א לחינוכם של ילדים באזורים כפריים ולילדים שבאו ממשפחות מצוקה בערים, באמצעות פנימיות חקלאיות ובתי-ספר אזוריים. בשנים האחרונות נתנה החברה מענקים והלוואות למוסדות חינוכיים שונים.

רוב מפעלי החינוך התבצעו בשיתוף עם האגף לחינוך התיישבותי במשרד החינוך והתרבות, ומקצתם עם ויצ"ו, נעמ"ת ומועצות אזוריות שונות. יק"א משתתפת גם במימון תוכניות מחקר חקלאי לפיתוח גידולים ושיטות עיבוד בגליל ובנגב.

במועצות המנהלים של יק"א יושבים נציגים של קהיליות וארגונים יהודיים מאנגליה, מצרפת ומבלגיה, יחד עם חברי-מועצה נבחרים אחרים מארצות אלו וגם מארצות-הברית ומישראל. בישיבות המתקיימות בישראל, מגבשת מועצת המנהלים את מדיניותה וקובעת את דרכי הפעולה.
יק"א עוסקת כיום שוב באותם דברים שעסקה בהם בתחילת דרכה ומסייעת ליהודים לחיות כעובדי אדמה בארץ חופשית, אבל הפעם - בארצם שלהם.